התקפי זעם אצל ילדים
צוות על הספה
המחקר מראה כי ילדים שחוו דפוסי הורות לא עקביים והתקשו לצפות את תגובות הוריהם, נקטו באופן מוגבר באסטרטגיה של התקפי זעם, מאחר ואלה נטו לשרת אותם ולסייע להם להשיג את רצונם.
התפתחות הילד
למה זה קורה ומה עושים עם זה?
הוא נדון במאמרים על הורות בעידן החדש, נתון לוויכוח של מומחים בטיפול וחינוך ילדים, מככב באינספור קומדיות ומופעי סטנד-אפ שמנסים להמתיק קצת את סיפורי ההורות המתישה ומי שנתקל בו - מתקשה לשכוח את החוויה.
אנחנו כמובן מדברים על טנטרום, התקפי זעם אצל ילדים.
איך נראים התקפי זעם אצל ילדים
כשאתם מסתובבים בסופר ורואים ילד משתטח על הרצפה ומתפתל בזעקות שבר לצד ההורה הנבוך, כשאתם רואים הורה מנסה, לשווא, לשכנע ילד שנאחז בכל כוחו במתקנים לעזוב את גן השעשועים, תוך שהוא שולח מבטי ייאוש מתחננים לכל הכיוונים, כשהילדה של השכנים זועקת מלוא ריאותיה בחדר המדרגות רק כי אמא העזה לא להרשות לה לנעול מגפיים לגן באוגוסט – ברובם המכריע של מקרים כאלה, אין צורך לחוש לעזרת הילד המסכן וגם לא לעזרת ההורה המיואש. אל תהיו מודאגים. אתם פשוט עדים להתקף זעם ובמאמר הבא ננסה להבין ביחד מדוע זה קורה ומה אפשר לעשות כדי להתמודד עם התופעה המתסכלת.
מהו התקף זעם
התקפי זעם אצל ילדים, המכונים גם טנטרום, הם כינוי להתפרצות רגשית עוצמתית אך זמנית, הנובעת מתחושות כעס, תסכול וחוסר אונים המתבטאת בצעקות ובכי, התנהגות תוקפנית ולעיתים אף באלימות פיזית.
על הגורמים להתקפי זעם אצל ילדים
ניתן לדבר על גורמים מובני גיל ושלב התפתחותי, שסביר למצוא אצל רוב הילדים ולעומתם על גורמים אישיים וספציפיים, שבגללם ילדים מסוימים יהיו מועדים יותר מאחרים להתקפי זעם.
גורמים התפתחותיים להתקפי זעם בגיל הילדות
1. מחסור בצורך חיוני - בראש רשימת הגורמים להתקף זעם, נמצא חוסר היענות לצרכים של הילד, צרכים חיוניים או שהילד חווה אותם ככאלה. ילד עייף, רעב או מתוסכל, יהיה מועד להתקף זעם.
2. קושי בהבעה – מטבע הדברים, ילד צעיר מוגבל ביכולתו להביע את רגשותיו המורכבים ולדייק את רצונותיו, צרכיו ופחדיו. זו הסיבה שנראה התקפי זעם אצל ילדים צעירים וירידה בשכיחות התופעה עם העלייה בגיל ושכלול יכולת הביטוי.
3. מאבקי כוח ושליטה – ילד שרצונו לא מתממש, מרגיש שכוחו מאוים ומוכיח לסביבתו את הכוח הזה, בין היתר באמצעות התקף זעם שלא ניתן להתעלם ממנו. זו הסיבה שהתקפי זעם נוטים להופיע במלוא עוצמתם סביב גילאי שנתיים-שלוש, אז הילד מגלה את עצמאותו ודורש להשתמש ללא הגבלה ביכולות החדשות שרכש.
גורמים אישיים-ספציפיים להתקפי זעם
1. ילדים עם קושי בוויסות החושי וילדים עם הפרעות קשב וריכוז, מתקשים לעיתים לשלוט בתגובתם הרגשית ולווסת אותה, דבר המעלה את הסבירות להתקפי זעם.
2. הכל מתחיל בבית? – המחקר מראה כי ילדים שחוו דפוסי הורות לא עקביים והתקשו לצפות את תגובות הוריהם, נקטו באופן מוגבר באסטרטגיה של התקפי זעם, מאחר ואלה נטו לשרת אותם ולסייע להם להשיג את רצונם.
למותר לציין שגם ילדים שגודלו כנסיכים וילדים שראו בבית דפוס התנהגות שכולל התקפי זעם כאשר משהו לא מסתדר, ירכשו את המיומנות הזו אף הם ויטו להשתמש בה יותר מאחרים.
3. ילדים בעלי דפוסי חשיבה נוקשים, אשר נוטים לראות את העולם בשחור ולבן, יתקשו להסתגל לסיטואציות משתנות ולצלוח בקלות מעברי חיים, קטנים כגדולים.
4. ילדים עם מוגבלות שיוצרת קושי בהבעה ובתקשורת יהיו מועדים יותר להתקפי זעם, בעקבות התסכול שיחושו בכל פעם שלא יצליחו להסביר את עצמם.
מה אפשר לעשות?
1. חשוב מכל – לא להיבהל. יש לזכור שמדובר בשלב התפתחותי אופייני בגילאי הילדות הצעירה. אחרי הכל, התקף זעם הוא אמצעי שמקורו הישרדותי ומשמש את הילד שלכם להביע את הצרכים והרצונות שלו, בדיוק כפי שעשה מאז שהיה תינוק והעיר אתכם בזעקות לבוא להאכיל אותו בלילה.
2. תגובה ברורה ומהירה – אין דרך אחת נכונה להגיב וכל הורה בוחר את אסטרטגיות ההתמודדות שלו עם התקפי זעם, אבל תהיה האסטרטגיה שתבחרו אשר תהיה – אתם צריכים להוציא אותה אל הפועל במהירות ובאופן ברור, שלא יותיר מקום לספק. את זה אתם אמורים לעשות בכל התקף זעם מחדש, כך שעמדתכם בעניין תהיה ברורה לילד.
3. הכלה – אחת המשימות הקשות בחיי הורה היא להכיל ילד שנמצא בהתקף זעם שמרגיז מביך, מתסכל ומאיים עליו. אבל אין ברירה – הילד שלכם חווה עכשיו קושי אמיתי ויעזור אם תכירו בכך ותעשו כמיטב יכולתכם לא לשפוט אותו.
4. תנו לילד כלים להתמודד עם ההתפרצות הרגשית שהוא חווה, שמאיימת גם עליו. לכל ילד מתאימה אסטרטגיה שונה, כאשר בין האסטרטגיות המוכרות ניתן למצוא תרגול נשימות, ביופידבק ודרכים נוספות המאפשרות לילד להיות קשוב לרגשותיו, לזהות ולווסת אותם.
5. תנו אמון – ילד שמאמינים בו, עושה הרבה כדי להיות ראוי לאמון. שדרו לילד שלכם, במילים ובמעשים, שאתם מאמינים בו וביכולת שלו להתמודד עם הסיטואציה. כאשר הוא מאוד משתדל לעשות זאת, ובוודאי כשהוא מצליח – חזקו אותו על כך, כמה שאתם רק יכולים.
6. השתמשו בהיכרות העמוקה שלכם עם הילד כדי לצפות איפה ומתי עלול לפרוץ התקף זעם ונסו למנוע מראש, באמצעות תיאום ציפיות עם הילד, הסבר מקדים על מה עתיד לקרות, מתן אפשרויות בחירה בתוך הגבולות שהגדרתם מראש ועוד.
ולסיום, זכרו – כל המשפחות, כמעט, מתמודדות מדי פעם עם התקפי זעם של הילדים ואת שכיחותם ועצמתם בהחלט אפשר להפחית, באמצעות תגובה ברורה, מהירה ועקבית.
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
מטפלת אישית זוגית ומשפחתית מוסמכת
התמחות: טיפול זוגי ומשפחתי, טיפול אישי למבוגרים, הכנה לקראת נישואין , הדרכה הורית, ייעוץ.
אזור בארץ: רחובות,שפלה,באר יעקב,ראשון לציון
שפה: עברית
מאמינה שכל אדם וכל זוג יכול לעשות שינוי במידה ורוצה בכך. תפקידו של כל מפגש טיפולי לגרום לשינוי הזה לקרות. כמטפלת אני נוכחת ודומי
מכון גל לפסיכותרפיה וייעוץ ממוקד
מכון פסיכותרפיה לילדים, בני נוער ומבוגרים
התמחות: חרדה ופוביה,דיכאון,לקויות למידה קשב וריכוז,פוסט טראומה,התמודדות עם משברי חיים,טיפול במתבגרים
אזור בארץ: שפלה,רחובות
שפה: עברית,רוסית,אנגלית
במכון גל צוות מנוסה של פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ופסיכותרפיסטים למענה טיפולי עבור ילדים, בני נוער, מבוגרים ומשפחות
מטפלת פרטנית, זוגית-משפחתית מוסמכת, MSW
התמחות: טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי, מערכות יחסים מגוונות, פרק ב', מגדר וזהות מינית, אבל ואובדן, טראומה, פוסט
אזור בארץ: צפון,אונליין
שפה: עברית
מטפלת פרטנית, זוגית משפחתית מוסמכת, מנחת קבוצות. מתמחה בתחומים: להט''ב, זהות מינית וזהות מגדרית, אובדן ושכול, פוסט טראומה. מטפלת ב
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
חוגים לילדים צוות אתר על הספה
עם תחילתה של השנה תיבת הדואר שלנו מוצפת בפרסומים מדי יום של החוגים המוצעים לילדים. כך גם הילקוטים של הילדים- בבית הספר ומחוצה לו דוחפים להם לידיים עשרות פלאיירים על החוגים המוצעים השנה ברחבי הארץ.
מהי לקות למידה לא מילולית (NVLD)? צוות על הספה
לקות למידה לא מילולית הוא שם כולל למספר לקויות למידה שמקורן נוירולוגי-התפתחותי, אשר פוגעות ביכולות הלמידה, ההתארגנות והניהול העצמי של האדם, מבלי לפגוע ביכולתו להבין מלל ולהתבטא מילולית.
ריטלין וילדים - מה כדאי לדעת? צוות אתר על הספה
בשנים האחרונות הולך וגדל היקף הילדים ובני הנוער המאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז ומטופלים בריטלין, על פי מחקרים עדכניים, כ 17-18 אחוז מהילדים מאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז וכמחצית מהם מטופלים באמצעים תרופתיים. עובדה זו מעלה שאלות לגבי מידת היעילות בהתערבות תרופתית כזו בגילאי הילדות.
איך יודעים אם הילד בשל לכיתה א? צוות על הספה
המעבר מגן חובה לכיתה א' הוא מעבר משמעותי ולא פעם נשאלת השאלה, האם הילד בשל למעבר או שאולי צריך עוד שנה בגן כדי להתבגר ולהתחזק. כיום, יותר ויותר הורים מעלים את האפשרות להשאיר את הילד עוד שנה בגן והדבר הוא לא תמיד לטובתו של הילד. אז איך יודעים אם הילד בשל לכיתה א' ומתי כדאי להשאיר עוד שנה בגן?